#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכב. . באלו אופנים אין בו משום בישול עובדי כוכבים? 	"א. לפסק ר""ת (בתוד""ה איכא) אם נאכל כמו שהוא חי או שאינו נאכל על שלחן מלכים <sup>מא</sup>.<br>ב. כל שהישראל בישלו כמאכל בן דרוסאי והורידו מן האש והחזירו העובד כוכבים.<br>ג. בין שהניח עובד כוכבים על הגחלים והיפך ישראל ובין שהניח ישראל על הגחלים והיפך עובד כוכבים ואפי' שבלא היפוך העובד כוכבים היה מתבשל רק לזמן מרובה <sup>מב</sup>.<br>ד. אם העובד כוכבים אינו מתכוין לבישול אלא לחרוך ראש הבהמה או לגלוי אגמא או לשרורי מנא וכדו'.<br>ה. לר""ר אברהם ב""ר דוד (בתוד""ה אלא) אם העובד כוכבים מבשל בביתו של ישראל. ולר""ת אסור גם בביתו של ישראל.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מא.  והרמב""ן פסק שרק אם נאכל כמו שהוא חי אין בו משום בישולי עובדי כוכבים. והר""ן הסכים עם ר""ת והוסיף שגם אם לא נשתנה מברייתו ע""י האור אין בו משום בישולי עובדי כוכבים אלא שלא ראה לראשו נים מפורש שיהיה מותר.
<br>מב.  כתב הר""ן שי""א שכל שהביאו העובד כוכבים למצב שאינו ראוי לרוב בני אדם ונגמר בשולו ע""י ישראל מותר, אבל דברי הר""ח עיקר שכתב שכל שהניחו עובד כוכבים ונתבשל על ידו עד כדי מאכל בן דרוסאי מקרי תחילתו וגמרו ביד עובד כוכבי ם ואסור ואע""פ שנגמר בשו לו ע""י י שראל.</span>"	עבודה זרה לח. - לח: ותוס'? 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכג. באלו אופנים פת מותרת אע""פ שהעובד כוכבים היה שותף בעשייתה? "	"אם העובד כוכבים הסיק את התנור ואפה ישראל או<br>שהישראל הסיק את התנור והעובד כוכבים אפה או שהעובד כוכבים הסיק ואפהו הישראל חתה בגחלים. כתבו התוס' (ד""ה ואתא) שנהגו להתיר אף כשהישראל משליך קיסם לתנור <sup>מג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מג.  והרמב""ן כתב שהי תר זה לא מהני, ואפשר שמהני אם יביא הי שראל גחלים וישים בתוך התנור ומהם ידליקו את האש, והר""ן חלק שהבאת גחלים לא מהני אבל השלכת הקיסם מהני. עוד כתב הרמב""ן שהרי""ף גרס שחתה לא מהני אא""כ הישראל מהפך בפת שיגיע לו בישול מכל צדדיו, והעיר הר""ן שלא מצא גירסא זו ברי""ף .</span>"	עבודה זרה לח: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכד. דג מליח חזקיה התיר ור' יוחנן אסר. איך מדובר ובמה נחלקו?<br>	"רש""י פירש שמלחו העובד כוכבים ובמליחתו הוא נאכל בלא בישול. חזקיה התיר דלאו בישול הוא ור' יוחנן אסר דזהו בישולו <sup>מד</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מד.  והר""ן פירש שנחלקו בדג גדול מליח שצלאו עובד כוכבים, דחזקיה התיר כיון שנאכל ע""י הדחק גם בלי צליה ורבי יוחנן אסר שסבר שאכילה ע""י הדחק באופן זה לא שמה אכילה וסבר גם שעולה הוא על שולחן מלכים.</span>"	עבודה זרה לח. - לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכה. מה הסברא להתיר אם בישל עובד כוכבים 1) דייסא 2) ביצה צלויה 3) כרתי 4) מים חמים [חמין[ 5) שמן מבושל [מישחא שליקא[? 	"1) אין עולה על שולחן מלכים <sup>מה</sup>.<br>2) שלא נגע העובד כוכבים באוכל הואיל והאוכל בלוע.<br>3) נאכלים כמו שהם חיים.<br>4) אין משתנים מברייתם ע""י האור.<br>5) אין לחוש שעירב בו יין שהיה מסריח, ולא משום בישולי עובד כוכבים כיון שנאכל כמו שהוא חי<br>ולא משום גיעולי עובדי כוכבים דנותן טעם לפגם הוא ומותר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מה.  ולכן לר""ת אין בו משום בישול עובד כוכבי ם, ולרמב""ן שהובא בהע'  41 יש בו.</span>"	עבודה זרה לח. - לח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכו. מה הדין כבשים של עכו""ם שידוע שנתן לתוכם יין ומאי שנא ממורייס? "	"לחזקיה אסור אפילו בהנאה, ואינו דומה למורייס שהתירו רבנן בהנאה ששם היין להעביר זוהמת הדגים והוי כמאן דאזיל לאיבוד אבל כאן היין למתק טעמם.<br>לר' יוחנן מותר בהנאה, ואינו דומה למורייס שאסר ר""מ בהנאה ששם ידוע ממשו שהרי מטבילי ם בו והרוטב נאכל והיין נאכל עמו אבל כאן לא ידוע ממשו שאין אוכלים הרוטב אלא הירק."	עבודה זרה לח: - לט.		
